#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 2 עוברת על דת ורצה בעלה לקיימה האם מקיימה?	"הסתפקו האם התורה תלתה בקפידא דבעל והוא לא הקפיד, או דלמא כיון דקפיד קפיד (כיון שהדרך להקפיד כמי שהקפיד דמי) - לא נפשט.<p dir=""rtl"">[מדב&quot;ד מקנין למי שהיה חבוש בבית האסורים, ולא חששו שהבעל לא יקפיד, אין ראיה - שבסתמא ניחא לו בזה].</p>"	סוטה כה.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה. 3 בעל שמחל על קנויי קודם סתירה ואחר סתירה האם מחול או לא מחול?<p dir=""rtl"">[מה הדין בבן סורר ומורה ובזקן ממרא?]</p>"	"אמר ר' יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קינויו קינויו מחול, [וזקן ממרא שרצו בית דין למחול לו מוחלין לו, ובן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו, וכשבאתי אצל חבירי שבדרום על שנים הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי, שלא ירבו מחלוקת בישראל].<p dir=""rtl"">[אפי’ הכי ב&quot;ד מקנין למי שחבוש בבית האסורים ולא חוששים שיבטל, דבסתמא אדם מסכים לדעת ב&quot;ד].</p><p dir=""rtl"">נחלקו רב אחא ורבינא האם אפי’ לאחר סתירה מחול, ומסתברא כמ&quot;ד לאחר סתירה אינו מחול, מדתנן 'תאמר בסוטה שאין לה היתר'.</p>"	סוטה כה.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 4 מתו בעליהם עד שלא שתו האם נוטלות כתובה ומדוע?	ב&quot;ש סברי שטר העומד להגבות כגבוי דמי ולכן אף שאין שותות נוטלות כתובה, וב&quot;ה סברי לאו כגבוי דמי ולכן מתוך שאין שותות אין נוטלות כתובה.	סוטה כה.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה.1 עוברת על דת האם צריכה התראה להפסידה כתובתה או לא?	"ר' חנינא מסורא הביא ראיה מדתנן אלו שב&quot;ד מקנים להם מי שנתחרש בעלה וכד' לא להשקותה אמרו אלא לפסולה כתובתה, ש&quot;מ שבלא התראה של הב&quot;ד לא היו מפסידות, אבל שאר האמוראים לא רצו להביא משם ראיה, ששם אין עליה אימת הבעל כלל ובודאי שלא תפסיד בלא התראה.<p dir=""rtl"">[מדמקנא לארוסה ושומרת יבם אין ראיה - לאביי שמקנא לאסרה עליו, ולרב פפא להשקותה כשהיא נשואה.</p><p dir=""rtl"">מדמקנא כה&quot;ג לאלמנה וכד' אין ראיה - אמר רב יהודה מדיסקרתא מקנא לאסרה לבועל.]</p>"	סוטה כה.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה: רובא שנשא עקרה, זקנה ואילונית, האם שותות ומדוע?<p dir=""rtl"">[מאי דרשינן מקרא &quot;ונקתה ונזרעה זרע&quot;?]</p>"	"עקרה וזקנה - אם יש לו אשה אחרת ובנים או שותות או לא נוטלות כתובה, אין לו אשה ובנים לחכמים לא שותות ולא נוטלות כתובה שאינה אשה הראויה לו (ותניא בספרי &quot;כי תשטה אשתו&quot; בראויה לאישות הכתוב מדבר), ור&quot;א אומר שותות, שיכול לישא אשה אחרת ולפרות ממנה.<p dir=""rtl"">אילונית - רשב&quot;א אומר לעולם אינה שותה דכתיב &quot;ונקתה ונזרעה זרע&quot; רק מי שדרכה להזריע שותה, וכן נקט רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אבל איכא תנא שחולק וסובר שאין חילוק בין אילונית לעקרה וזקנה, והאי קרא ד&quot;ונקתה ונזרעה זרע&quot; לכדתניא דלר&quot;ע אם היתה עקרה יולדת, אמר לו ר' ישמעאל אם כן כל העקרות יסתרו, אלא שאם היתה יולדת בצער יולדת בריות וכו'.</p>"	סוטה כה:		ד'
